דרום קוריאה וישראל – הדומה, השונה והפוטנציאל

 

 

 

מתחילת שיתוף הפעולה שלנו עם דרום קוריאה לפני למעלה מעשרים שנה ריתק אותנו המשותף שבינה לבין מדינת ישראל. שתי מדינות שהוקמו ב- 1948, חיות במשך שנים ארוכות בתחושה של איום משכניהן, לא התברכו במשאבי טבע משמעותיים ונחשבות, כל אחת בתחומים שונים, למובילות עולמיות.

 

ובכן, גילוי הגז הטבעי לחופי ישראל שינה לאחרונה את התמונה לגבי אוצרות טבע, אבל דומנו שההתמודדות עם אתגרים שלפחות בחלקם הם דומים הובילה בדרום קוריאה מצד אחד ובישראל מצד שני להיווצרותם של אתוסים כלכליים שיש בהם הרבה מן המשותף, ובתוך כך המקום המרכזי שניתן לפעילות הבינלאומית של החברות שמרכיבות את הכלכלה של כל אחת מן המדינות.

 

דרום קוריאה היא מדינה בעלת פוטנציאל אדיר ומאתגר בכלל ולחברות ואנשי עסקים ישראליים בפרט. מדובר באחד מה"נמרים האסיאתיים", מדינה שביצעה זינוק אדיר מעוני ונחשלות לפני כמה עשרות שנים למעמד של הכלכלה השלוש עשרה בגודלה בעולם, מדינה מתועשת וחברה ב- OECD. כיום, החברות הקוריאניות הן מובילות עולמיות בתחומים רבים, ובין היתר באלקטרוניקה, טלפונים ניידים וזכרונות למחשבים (Samsung, LG), רכב (KIA, Hyundai), בניית ספינות (Hyundai), כורים ותחנות כוח (Doosan Heavy) אם להזכיר מספר ענפים.

 

הכלכלה הקוריאנית נשלטת במידה רבה על ידי ה"צ'ייבול" (Chaebol) - קונגלומרטים ענקיים ורבי זרועות העוסקים בתחומים רבים ומגוונים, ומהווים נתח עצום מהכלכלה – סמסונג והיונדאי מוטור (Hyundai Motor) לבדן אחראיות ליותר מ- 33% מהתוצר הדרום קוריאני (לפי BusinessKorea, 2014). התלות של הכלכלה הקוריאנית בקונגלומרטים הגדולים אינה תמיד בריאה והממשלה הקוריאנית פעלה בשנים האחרונות לצמצום כוחם הכלכלי והפוליטי של התאגידים ושליטתם במשק, במידה רבה יותר או פחות של הצלחה (אם כי הסלחנות של הממשל כלפי ראשי תאגידים עדיין קיימת ובימים אלו חננה ראש ממשלת קוריאה את נשיא SK Group שהורשע במעילה). מהשיקולים המרכזיים שעל חברה ישראלית הבוחרת לעבוד בקוריאה להתלבט בהם הינה אם לשתף פעולה עם אחת מחברות הענק (ולעיתים ללכת לאיבוד) או לבנות גשר אל החברות הבינוניות עם המהלכים הנכונים בשוק הקוריאני.

 

המבנה הכלכלי שמבוסס על תאגידי ענק והתרבות העסקית הדרום קוריאנית שמתאפיינת בהירארכיות ברורות ונוקשות ובחשש מכישלון הובילו את הכלכלה הקוריאנית להצלחות עצומות במשך שנים, אבל יצרו סביבה עסקית שחסרים בה לעתים העזה, יזמות וחדשנות. זו אחת הסיבות לפנייה של החברות הקוריאניות בעידודה של הממשלה הקוריאנית לחברות הישראליות , ובפרט להיי-טק ולעולם הסטארט-אפ הישראלי כמודל ראוי לחיקוי של יצירתיות וחדשנות, ולהערכה הרבה שרוחשים הקוריאנים לישראל.

 

מדובר לא רק בחברות הענק אלא גם בחברות בינוניות וקטנות (בקנה מידה קוריאני) ובמדינה מפותחת עם כ-50 מיליון תושבים ישנן גם די והותר חברות כאלה. העולם העסקי בדרום קוריאה פתוח אם כן לעבודה עם חברות ישראליות ובמקרים רבים אף ממוקד לישראל, מתוך עצמו ובעידוד הממשלה. מדובר לא רק ביצוא בטחוני ישראלי שבו יש לקוריאנים עניין רב אלא גם בתרופות וביו טכנולוגיה, IT, תקשורת, ציוד רפואי, טכנולוגיות ירוקות, אבטחה וסייבר.

 

החברה הדרום קוריאנית היא חברה צרכנית והכלכלה מבוססת על טכנולוגויות ותשתיות (תחבורה, פס רחב) מהמובילות והמודרניות בעולם. לא רבים יודעים זאת בארץ, אבל דרום קוריאה היא גם מעצמת בידור ומדיה, ודרמות הטלוויזיה וכוכבי הפופ הקוריאנים שולטים ללא עוררין במזרח ודרום אסיה.

 

עם זאת, התרבות העסקית בדרום קוריאה היא במידה רבה מסורתית ולא תמיד מערבית, בעיקר בקרב הדור המבוגר יותר. הקוריאנים שמים דגש על יחסים אישיים ואמון הדדי, שחשובים במקרים רבים יותר מאשר החוזה הכתוב. ידיעת אנגלית נפוצה יותר ויותר במגזר העסקי, אך לא תמיד ולא תמיד ברמה מספקת. למרות שאין להקל ראש באתגרים הללו, אלה מכשולים עבירים בהחלט וחברות ישראליות העובדות עם קוריאה ובקוריאה לומדות כי התועלת שווה את המאמץ.

 

על מנת להתגבר על הפער ולייצר את הקשר האישי והאמון הנדרשים עם הקוריאנים, שהמפתח להם בתחילת הדרך הוא הרבה פעמים בהפנייה מהאדם הנכון, ובהמשך הדרך בהתנהלות נכונה, בהבנת הצרכים והרגישויות וב"קוריאניזציה", כדאי לחברות ישראליות להיעזר בגורמים המכירים את התרבות וההתנהלות בקוריאה או בשותף מקומי בקוריאה.

 

הקשר האישי והנאמנות לשותף וללקוח שהיא תוצאתו חשובים מאד בתרבות הקוריאנית. חברה ישראלית היתה מעוניינת לשתף פעולה עם חברה קוריאנית בתחום המכניקה ולהשקיע בכך השקעה משמעותית. בין החברות נחתם מזכר עקרונות לשיתוף פעולה. ואולם, הסתבר כי לחברה הקוריאנית יש כבר הסכם עם חברה ישראלית אחרת, ועל אף שההסכם לא מנע ממנה משפטית להתקשר עם חברה ישראלית נוספת, היחסים האישיים שבין המנכ"ל הקוריאני לעמיתו הישראלי היו כאלה שגרמו לקוריאנים לוותר על הפוטנציאל הגדול שהיה גלום בהסכם החדש.

 

הקוריאנים המתייחסים לישראל כמקור השני בעולם לחדשנות (לאחר ה- Silicon Valley) מנסים לפצח את "הסוד" הישראלי. הם משקיעים מאמצים בנסיון להעתיק את האקו-סיסטם הישראלי (בתחום ההיי טק) לרבות הקמת קרנות הון סיכון (דוגמת "יוזמה"), עידוד מממשלתי לחברות סטארט אפ וקרן משותפת ישראלית קוריאנית למימון פרויקטים משותפים של חברות היי טק. מובן מאליו שפערים תרבותיים (כגון החשש התרבותי הקוריאני מכשלון - "losing face") אינם הופכים את המשימה לקלה עבורם.

 

מבחינת המעטפת הרגולטורית והמשפטית ישראלים יכולים להרגיש נוח למדי. זאת על אף שהמערכת המשפטית הקוריאנית בכללותה פועלת על פי החוק הקונטיננטלי (ה- Civil law, להבדיל משיטת ה- Common law האנגלית בארץ). דרום קוריאה וישראל חתמו לאחרונה על הסכם להכרה הדדית בתוכנית גורם כלכלי מאושר, שיאפשר ליצואנים ישראלים המייצאים לדרום קוריאה ומוכרים כגורם כלכלי מאושר לזכות בהקלות בתהליכי כניסת טובין ושחרור הסחורות בדרום קוריאה ובחיסכון בזמן ובהוצאות. בין ישראל לקוריאה קיימת אמנה למניעת כפל מס המאפשרת לחברות ישראליות במקרים מתאימים להימנע ממיסוי בקוריאה או להפחיתו.

 

דרום קוריאה היא צד לאמנת ניו יורק בדבר אכיפת פסקי בוררות חוץ, כך שניתן ובמקרים רבים רצוי לקבוע בהסכמים עם חברות קוריאניות סעיפי בורררות, וניתן לאכוף את פסקי הבוררות בקוריאה בקלות יחסית. הרשויות המשפטיות של ישראל ודרום קוריאה משתפות פעולה. אנו עדים לכך שחברה ישראלית שמפיץ קוריאני שלה נותר חייב לה כספים (כן, גם זה קורה לעתים, על אף האמון והנאמנות הקוריאניים) ומנהלת הליכים בישראל זוכה לשתוף פעולה מצד הרשויות הקוריאניות בהמצאת המסמכים ובקידום ההליכים.

 

הזדמנות נוספת לחברות ישראליות מגיעה מכיוונן של חברות קוראניות, בחלקן ענקים תעשייתיים, המבצעים פרוייקטים גדולים של תשתית בארץ ונעזרים בחברות ישראליות כקבלני משנה וכספקים. לדוגמה, אחת החברות הגדולות בקוריאה שמייצרת טורבינות לתחנות כוח עבור חברת החשמל, מחפשת תדיר קבלני משנה ישראליים ועושה שימוש בספקים ישראליים כחלק ממחוייבותה לרכש גומלין מחברות ישראליות.

 

לסיכום, למרות המשותף בין דרום קוריאה וישראל, נראה שדווקא ההבדלים ביניהן מייצרים הזדמנות אמיתית ופוטנציאל גדול לפיתוח והרחבת שיתוף הפעולה העסקי והסחר בין המדינות. אין ספק שדרום קוריאה היא שוק שעל חברות ישראליות לשים לנגד עיניהן והחברות הקוריאניות עשויות לשמש כשותפות ראויות לחברות וטכנולוגיות ישראליות בפריצתן לשוק הסיני ולשווקי העולם בכלל, וכמובן לקוריאה עצמה.